שינה ודמנציה/ אלצהיימר

בשירות הצבאי שירתי כמ"כית טירונים.

אז חוויתי לראשונה מחסור משמעותי בשעות שינה. בשמירות תמיד רציתי להיות בפטרול, כדי להיות בהליכה, כי בעמידה פשוט נרדמתי. עם השנים, הבנתי שזו היתה רק הכנה למצבים שבהם אנחנו נדרשים לטפל באנשים שדפוסי השינה שלהם שונים מאד ממה שמתאים לנו.

לא משנה באיזה שלב של דמנציה האדם שאתם מטפלים בו, סביר להניח שיש שינוי בהרגלי השינה שלהם. אולי הם קמים באמצע הלילה, אולי הם ישנים יותר במשך היום, אולי מתקשים לקום בבוקר.

שינויים בדפוסי שינה זו אחת הבעיות השכיחות בדמנציה/ אלצהיימר, וגם אלו משתנים עם התקדמות המחלה.

האם זה סביר אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר ישנים הרבה יותר?

כן.

על אף שלעתים נדמה לנו שהבעיה היא שהאדם עם דמנציה ישן המון המון שעות, זו לא תמיד סיבה לדאגה.

אדם עם דמנציה לעיתים קרובות ישן יותר במהלך היום, לצד שינה בלילה, ועם התקדמות המחלה זמני שינה לרוב מתארכים עוד יותר.

באופן כללי, ה- NIA (המוסד הלאומי להזדקנות בארה"ב) ממליץ 7 עד 9 שעות שינה בלילה.

אולם, מחקרים מראים שאדם עם דמנציה עשוי לישון 13-15 שעות במהלך יממה.

באופן כללי, כמחצית האנשים מעל גיל 65 חווים שינויים בשינה.

בדמנציה הפרעות שינה מופיעות בקרב כ-80% מהחולים.

לרוב' השינויים בשינה יופיעו בשלב האמצע של דמנציה/ אלצהיימר.

עד היום לא ברור מהם השינויים הספציפיים במוח שמביאים לשינויי כאלה או אחרים בדפוסי השינה.

הפרעות השינה השכיחות הן:

- יתר שינה (המונח המקצועי הוא hypersomnolence)

- קשיי הירדמות או קושי להישאר במצב של שינה (insomnia)

- שינויים בנשימה במהלך השינה עד כדי תסמונת דום נשימה בשינה (OSA, Obstructive Sleep Apnea)

- הפרעות גופניות, כגון הפרעת הרגליים הפעילות

- הפרעות במעגל עירנות – שינה, כך שהופכים יום ולילה

למה אדם עם דמנציה/ אלצהיימר ישן המון במשך היום?

סביר להניח שהם משלימים שינה שחסרה מהלילה. הם עשויים להירדם לפרקי זמן קצרים במהלך היום.

לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר קשה יותר לבצע פעילויות הנראות לנו כפשוטות וקלות לביצוע.

למוח שלהם נדרשת הרבה יותר אנרגיה בכדי לפענח את המתרחש, לתכנן ולכוון פעולות לצורך ביצוע משימה. הם עלולים להרגיש צורך במנוחה לאחר ביצוע מספר מטלות קטן.

לדוגמה, משפחות רבות מדווחות שהאדם עם דמנציה קם בבוקר, אוכל ארוחת בוקר, מתלבש (אולי גם מתרחץ), מצחצח שיניים, אולי מעיף חצי מבט בעיתון היומי, וחוזר למיטה אפילו למשך עוד שעה(!).

עוד על העייפות הרבה העשויה להופיע בדמנציה אלצהיימר בפוסט קודם בבלוג זה.

תסמינים אחרים של דמנציה/ אלצהייימר, כגון שוטטות והפרעה בהתמצאות בזמן, עלולים גם לגרום לישנוניות במהלך היום.

שוטטות שכיחה יותר עם התקדמות הדמנציה, ועלולה להביא למצב שהאדם עירני ופעיל במהלך הלילה.

הפרעה בהתמצאות בזמן פוגעת ביכולת האדם להבחין בין יום ולילה, חרף סימנים מובהקים כגון אור וחושך, ולהביא לכך שהאדם "מתחיל" את היום בשעות הבוקר המוקדמות.

עם המעבר לשעון חורף, מצב זה עלול להחריף, משום שהמוח מתקשה להסתגל לשינוי בשעות ולהבין את המשמעות של הזזת השעון. גם אם האדם יודע לזהות את השעה בשעון ולומר מה השעה (שלוש בבוקר), אין בכך ערובה להבנה מה המשמעות של השעה, וייתכן שבכל זאת ירצה להתלבש ולצאת להסעה לעבודה....

מה ההשפעה של הפרעות שינה על האדם עם דמנציה/ אלצהיימר?

על אף שנראה שהאדם עם דמנציה/ אלצהיימר ישן המון שעות, איכות השינה לרוב אינה טובה.

כל אדם, עם או ללא דמנציה/ אלצהיימר, סובל מקשיים גופניים וקוגניטיביים בהיעדר שינה מספקת.

לרוב, לאנשים עם דמנציה/ אלצהיימר יש פחות שלבי שינה של גלי מוח איטיים ושינת חלום (REM), שהם סוגי שינה עמוקה חשובים להרגשה של רענון וחיוניות מהשינה.

הפרעות שינה יכולות לגרום ל:

• עצבנות מוגברת

• קשב וריכוז לקויים

• יכולת קוגניטיבית מוגבלת

• הגברה של מצוקה רגשית

• סיכון מוגבר לנפילות

בשנים האחרונות יש מודעות גוברת להשפעה של מחסור בשינה ו/או הפרעות שינה במהלך החיים כגורם סיכון להתפתחות דמנציה.

השפעות של סוגי דמנציה על הפרעות שינה:

דמנציה וסקולרית:

דמנציה זו מופיעה על רקע שינויים באספקת הדם למוח והחולים בה בסיכון פי 2.5 לחוות אינסומניה (קושי להירדם או קושי להישאר בשינה).

בקרב חולים בדמנציה זו לעתים קרובות יש תסמונת דום נשימה בשינה, שבה נתיב כניסת האויר נחסם באופן חלקי או מלא, העלול להתבטא בנחירות חזקות או שיעול.

על כל מקרה, המוח "מעיר" את האדם כדי לאפשר לאויר להיכנס כראוי, לרוב על ידי גירוי לשינוי תנוחה או משהו דומה. תסמונת זו גם מגבירה את הסיכון להתקף לב ולשבץ מוחי.

דמנציה מסוג גופיפי לואי ודמנציה על רקע פרקינסון:

הפרעות שינה מדווחות בקרב רוב האנשים המאובחנים כחולים בפרקינסון או בדמנציה מסוג גופיפי לואי (כ-90% מהחולים).

הפרעות שינה בסוגי דמנציה אלו כוללות שינה מוגברת במהלך היום (EDS), אינסומניה, הזיות, דום נשימה בשינה והפרעת התנהגות בשינת REM*.

*הפרעת התנהגות בשינת REM:

לרוב במהלך שינת REM, שהיא שינת חלום, יש נתק בין הפעילות של המוח והפעילות של השרירים, כך שאנחנו יכולים לחלום שאנחנו רצים/ מטפסים/ קופצים וכד' בעוד הגוף שלנו נשאר רפוי וללא תנועה משמעותית. בהפרעת שינה זו לא נוצר הנתק הזה בין גוף ומוח, והאדם מניע את הגפיים בזמן החלום לביצוע התנועות שהוא חולם. האדם עצמו אינו מודע לכך כלל, ומי שנפגע הוא מי שישן לצידו. יש לעתים מקרים של פגיעה ופציעה ממשית בבן/בת הזוג, שישנים יחד עם האדם עם דמנציה/ אלצהיימר. האדם החולם כאמור אינו מודע לכך.

לא מומלץ להעירו כדי להפסיק את התנועות ואין טעם לדבר על כך בזמן שהוא ער.

הפתרון המתאים הוא שינה במיטות נפרדות, ואולי אף חדרים נפרדים אם אפשר (לעתים התנועות מלוות גם בצעקות וקולות המפריעים לאחר לישון).

איך אפשר להתמודד עם הפרעות בשינה בדמנציה/ אלצהיימר?

התייחסות להפרעות שינה צריכה להיות מותאמת אישית לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר ולתפקודו. ראשית, מומלץ לפעול ליצירת היגיינת שינה מיטיבה.

דוגמאות מה אפשר וכדאי לעשות:

- חשיפה לשמש במשך היום: כל כך התרגלנו להסתתר מהשמש ששכחנו שיש לה השפעה מיטיבה.

אור השמש הוא גורם חשוב ביותר להפרשה של מלטונין, הורמון חיוני לעורר הרגשת הצורך בשינה.

די בישיבה במרפסת בשמש למשך חצי שעה בכדי לקבל את ההשפעה הדרושה.

- חדר שינה עם תאורה מתאימה: תריסים וחלונות סגורים, ללא אורות חזקים, תאורת הכוונה לשירותים (רצוי תאורה בגוון אדום/ כתום)

- טמפרטורת החדר המומלצת לשינה היא כ-18 מעלות

- הוצאת מכשירים חשמליים מחדר השינה (כולל טלוויזיה, טלפון נייד, מחשב, שעון דיגיטלי וכד')

- צמצום משקאות עם קפאין ומזון "כבד" בשעות אחה"צ והערב

- פעילות גופנית בשעות אחה"צ- ערב

- יצירת שגרה לקראת שינה

- שימוש במכשיר המייצר "רעש לבן": מכשירים פופולריים בחו"ל שממסכים רעשים מהסביבה שעלולים להפריע להירדם או במהלך השינה, כגון נביחות של כלבים, מכוניות נוסעות וכד'. בדמנציה/ אלצהיימר לעתים גם רעש של מזגן או מאוורר (בפרט אם אינם חדשים ומהסוג השקט) עלול להוות גורם רעש המשפיע לרעה על שינה.

מה עוד?

ארומתרפיה:

יש בני משפחה המדווחים הצלחה בשימוש בשמנים מתאימים, בעיקר לבנדר. בייעוץ איש מקצוע בלבד.

"שמיכת כובד":

שמיכה במשקל רב המשפיעה על מערכת העצבים באופן הדומה לעיסוי עמוק.

הכובד מרגיע את ערכת העצבים ועשוי לסייע לשמירה על רצף שינה.

יש דיווחים על השפעה מיטיבה של אמצעי התערבות זה, אולם בדומה לכל טיפול לדמנציה/ אלצהיימר,

התגובה היא פרטנית ולא ניתן לדעת מראש מי יפיק מכך תועלת ומי לא.

טיפול באמצעות אור:

טיפול שבו חושפים את האדם לתדרי אור מסוימים (מנורות מיוחדות) לפרקי זמן מוגדרים במטרה לנרמל את מעגל ערות שינה.

הדיווחים על ההשפעה בדמנציה/ אלצהיימר הם מגוונים ואין התוויה ברורה להשתמש באמצעי טיפול זה.

משככי כאבים:

סיבה שכיחה להתעוררות בלילה היא כאבים, בפרט כאבי מפרקים.

לעתים האדם עם דמנציה/ אלצהיימר לא ידווח על כך, ואף לא ישיב באופן חיובי לשאלה ישירה בעניין.

מומלץ לשקול יחד עם הרופא המטפל אפשרות למתן משככי כאבים מתאימים לפני השינה או במהלך הלילה.

טיפול בדום נשימה בשינה:

הטיפול המקובל לדום נשימה בשינה הוא שימוש במכשיר המכניס אויר לריאות בלחץ מווסת, הנקרא CPAP.

זהו מכשיר אפקטיבי לטיפול בתסמונת זו, אבל השימוש בו אינו נוח או קל, גם לאדם עם מוח תקין, לא כל שכן לאדם עם דמנציה.

לצערי, הסיכוי להרגיל אדם עם דמנציה להשתמש במכשיר זה, ושלא יוריד אותו במהלך הלילה, הוא נמוך יחסית, אולם תמיד מומלץ לנסות, אם זו ההמלצה לטיפול.

כדורי שינה:

לעתים אין מנוס משימוש בטיפול תרופתי להפרעות השינה בדמנציה/ אלצהיימר.

חשוב לעשות זאת בייעוץ עם רופא מומחה ולא לתת כל מיני תרופות ללא מרשם/ טבעיות וכד'. המוח עם הדמנציה לא קרא את העלון לצרכן ולא בהכרח יידע מה לעשות עם התרופה, גם אם אין צורך במרשם! בדומה לשינויים אחרים דמנציה/ אלצהיימר, לרוב יהיה צורך לשלב את הטיפול התרופתי לשינה עם התאמת הסביבה והשגרה היומית בהתאם להצעות לעיל ובפוסטים קודמים.

מצד אחד, לתרופת שינה תמיד יש "מחיר" של פגיעה בעירנות לא רק בלילה אלא גם במהלך היום.

כמו כן, עלולה להיות השפעה לא מיטיבה על יכולת הניידות ושמירה על שיווי משקל.

מצד שני, גם להיעדר שינה פגיעה דומה לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר ולמי שלמטפל בו.

על כל מקרה, שימוש בתרופות שינה חייב להיות בייעוץ עם רופא מומחה.

קנביס רפואי:

יש דיווחים של השפעה מיטיבה של קנביס רפואי על שינה בדמנציה.

עם זאת, נכון לעכשיו אין ראיות מדעיות מובהקות לגבי יתרון בשימוש בקנביס רפואי בדמנציה לעומת שימוש בתרופות שינה/ הרגעה/ אנטי פסיכוטיות וכד'.

כל התכשירים עשויים להיטיב או להחמיר את התסמינים להם אנחנו מנסים לתת מענה.

ותזכרו,

זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.

תדברו איתי, ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.

מידע נוסף אפשר למצוא גם בספר שכתבתי "דמנציה: מדריך למטפלים באדם עם דמנציה (אלצהיימר)",

בעמ' 77. אפשר להזמין את הספר ישירות ממני (מגיע עם שליח) בקישור זה.

בוודאי יעניין אותך גם:

למה אנשים עם דמנציה עייפים כל כך?

אפתיה כתסמין התנהגותי בדמנציה

דמנציה מתקדמת

מקורות מידע:

A Good Night’s Sleep (https://www.nia.nih.gov/health/good-nights-sleep) Dementia and Sleep (https://ogg.osu.edu/media/documents/sage/Roth%20sleep%20week%207.pdf) Sleep Disturbances in Dementia: What They Are and What To Do (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3062259/) Excessive Daytime Sleepiness in Major Dementia Syndromes (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6709580/

Parkinson’s Disease and Sleep (https://doi.org/10.1053/smrv.2002.0229)

Sleep Disturbances Increase the Risk of Dementia: A Systematic Review and Meta-Analysis (http://dx.doi.org/10.1016/j.smrv.2017.06.010)

The Relationship Between Obstructive Sleep Apnea and Alzheimer’s Disease: (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6542637/)