גורמי סיכון לדמנציה: עדכון 2024

בסוף יולי 2024 פורום בינלאומי בכיר של מדענים וקלינאים פרסם עדכון רחב היקף

המפרט גורמים המגבירים את הסיכון לדמנציה, לסוגיה השונים.

העדכון כולל רק גורמי סיכון שיש עבורם ראיות מדעיות בעלות מהימנות גבוהה וממגוון מקורות בעולם.

למה זה חשוב?

ב-2019 מספר האנשים בעולם עם דמנציה היה 57,000,000,

וצפוי לגדול ל-153,000,000 עד לשנת 2050.

מספר האנשים עם דמנציה הולך וגדל בעיקר בשל העלייה בתוחלת החיים במדינות העולם המתפתח.

באמצעות חישובים סטטיסטיים הפורום הסיק שלהתייחסות ולהתמודדות עם כל הגורמים הללו יש פוטנציאל לצמצם את הסיכון לחלות בדמנציה או לכל הפחות לדחות את הופעת הדמנציה ב-45%, 

כך שיש משמעות לא מבוטלת לאורח החיים ומה שאנחנו עושים.

Image from Dementia prevention, intervention, and care: 2024 report of the Lancet standing Commission

למעשה זהו עדכון לרשימת גורמי הסיכון שפורסמה ביולי 2020.

המאמר החדש קצת ארוך (57 עמודים!!), אז אתמצת לכם את עיקרי הדברים ומה שחשוב שנדע.

בסך הכל מוגדרים 14 גורמי סיכון המשפיעים לאורך החיים: 

גורם סיכון בילדות: רמת השכלה נמוכה.

גורמי סיכון באמצע החיים: ירידה בשמיעה( לא מטופל), רמת LDL  גבוה בדם, דיכאון, פגיעת ראש, חוסר פעילות גופנית, סוכרת, עישון, יתר לחץ דם, השמנת יתר וצריכת אלכוהול מוגברת.

גורמי סיכון בזיקנה: ליקויי ראייה (לא מטופל), ניתוק חברתי, זיהום אוויר.

בעדכון החדש נוספו 2 גורמי סיכון שלא נכללו ב2020: רמת LDL גבוה בדם וליקויי ראייה.

מהם גורמי הסיכון, ומה נוכל לעשות לצמצם את הסיכון שלנו:

1. השכלה, הישגי השכלה ורזרבה קוגניטיבית: 

לאנשים עם השכלה גבוהה יש סיכון נמוך לדמנציה בהשוואה לאנשים בעל השכלה מועטה.

עיקר ההשפעה היא בהתייחס להישגי ההשכלה, ולא בהכרח מספר שנות ההשכלה.

יש מה לעשות: תעודדו את ילדיכם/ נכדיכם ללמוד בבית הספר (או בכל מסגרת שמאפשרת להם לרכוש השכלה).

2. ירידה בשמיעה תלוית גיל: 

בכל העולם כ-62% מהאנשים מעל גיל 50 סובלים מירידה בשמיעה, שלעיתים קרובות אינה מטופלת.

ככל שהירידה בשמיעה מחמירה, כך עולה הסיכון לדמנציה.

הקשר סיבתי בין ירידה בשמיעה לסיכון לדמנציה אינו מובן דיו.

בין הסיבות משוערות: ניתוק חברתי מוגבר, דיכאון, צמצום בקליטת גירויים מהסביבה

והפניית משאבים מתהליכי חשיבה לצורך קליטת מידע שמיעתי.

יש מה לעשות: אנשים שמשתמשים במכשירי שמיעה מצמצמים באופן משמעותי את הסיכון לירידה קוגניטיבית.

3. דיכאון קליני: 

לאנשים הסובלים מדיכאון קליניים יש סיכון מוגבר לדמנציה בהשוואה למי שאינם סובלים מדיכאון.

יש מה לעשות: ההשפעה של תרופות וטיפול פסיכו חברתי לדיכאון קליני מצמצם באופן משמעותי את הסיכון לדמנציה לצד ההשפעה המיטיבה על איכות החיים של האדם.

4. פגיעות ראש:

במדינות העולם המתפתח רוב פגיעות הראש מתרחשות בשל תאונות דרכים.

לעומת זאת, במדינות העולם המפותח רובן כתוצאה מנפילה או אלימות, לרוב בהשפעת אלכוהול.

לכן, פגיעות ראש קשורות להתנהגות בריאות אחרות המהוות בעצמן גורם סיכון לדמנציה (ראו בהמשך).

השתתפות בענפי ספורט מסוימים מגבירים את הסיכון לפגיעות ראש.

ענפי הספורט שבהם פגיעות הראש שכיחות (לפי סדר יורד):  רוגבי, פוטבול אמריקאי, הוקי קרח והיאבקות.

שחקני כדורגל, שנוגחים בכדור לעיתים קרובות, עלולים אף הם לסבול מפגיעות ראש וסיכון מוגבר לדמנציה. סיכון זה מוגבר במיוחד עבור שחקנים בעמדת מגן (שנוגחים יותר משחקנים אחרים) או שחקנים שעסקו בכדורגל משך יותר מ-15 שנה.

נראה שפגיעות ראש גורמות ל- או מחמירות דמנציה בשל הטראומה הישירה לראש,

והן מביאות להופעת דמנציה 2-3 שנים מוקדם יותר בהשוואה לאנשים ללא פגיעות ראש.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שפעילות גופנית בעלת ערך חיובי לבריאות כללית.

יש מה לעשות: לבחור ספורט שאינו כולל נגיחות ראש, להימנע מתאונות דרכים ונפילות ולעסוק בספורט שאינו מחייב נגיחות ראש.

5. עישון: 

כולל כל סוגי חומרי עישון. הסיכון הכי גבוה יותר עבור אנשים שהחלו לעשן בגיל ההתבגרות.

יש מה לעשות: לא מעישון!

הפסקה בכל גיל ולאחר כל תקופה תשפיע לטובה לצמצום הנזק לגוף, לריאות ולמוח.

6. רמת LDL גבוהה בדם: (חדש)

לא ברור מה הקשר הסיבתי, אך ייתכן שרמת כולסטרול LDL גבוהה בדם מעידה על כך שיש כולסטרול רב במוח המגביר סיכון לשבץ ולהיווצרות משקעי חלבוני עמילואיד – בטא וסבכי טאו, הידועים כממצאים פתולוגיים במחלת אלצהיימר.

לעומת זאת, HDL  ידוע כמצמצם כולסטרול ואולי קשור בקשר הפוך עם היווצרות משקעים פתולוגיים אלו.

יש ממצאים לא אחידים בנוגע לשימוש בסטטינים לטיפול בכך, וייתכן שהדבר קשור במועד תחילת טיפול זה. יש מה לעשות: בדיקות דם תקופתיות, ואם צריך שיח עם הרופא המטפל מה יתאים לכם לעשות להורדת רמת LDL והעלאת HDL.

7. פעילות גופנית, התעמלות וכושר: 

פעילות גופנית בכל הגילאים קשורה ליכולת קוגניטיבית טובה יותר.

ההשפעה המקסימלית היא בקרב אנשים שעוברים מהיעדר פעילות גופנית מוחלט לרמה מינימלית של פעילות גופנית.

כלומר, אנשים שהתחילו לראשונה בפעילות גופנית, ועברו ממצב של "בטטת ספה" למתעמלים במשהו,

אפילו פעם בשבוע.

אבל – פעילות גופנית עקבית בכל גיל היא משמעותית, ולאנשים העושים פעילות גופנית בעצימות בינונית (לדוגמה הליכה) עד גבוהה (לדוגמה ריצה) יש נפח מוח גדול יותר בהשוואה לאנשים שאינם פעילים.

יש מה לעשות: המלצת ארגון הבריאות העולמי, המוזכרת גם במאמר זה,

היא לעשות פעילות גופנית במתכונת הבאה: 

פעילות ברמת עצימות גבוהה (ריצה, רכיבה על אופניים): מינימום 75 דקות בשבוע

פעילות ברמת עצימות בינונית (הליכה נמרצת, ריקודים): מינימום 150 דקות בשבוע.

לפעילות זו רצוי להוסיף אימוני כוח לפחות 2 פעמים בשבוע.

8. סוכרת: 

יש משמעות לגיל בו הופיעה הסוכרת. הופעת סוכרת בגיל הביניים, ולאו דווקא בזיקנה,

מגבירה סיכון לדמנציה (מתייחס לסוכרת סוג 2).

זמן ממושך של סוכרת וניהול לא תקין מגביר את הסיכון לדמנציה.

טיפול במטפורמין לא נמצא כבעל השפעה מגבירה או מצמצמת סיכון לדמנציה.

יש מה לעשות: ניהול תקין של סוכרת מצמצם את הסיכון לדמנציה, גם באמצעות תרופות, לפי הצורך.

9. יתר לחץ דם: 

ערכים גבוהים של לחץ דם באמצע החיים מגבירים סיכון לדמנציה בהמשך החיים.

יש הבדלים בין קבוצות אתניות שונות בנוגע לסיכון ללחץ דם גבוה.

יש מה לעשות: טיפול בערכים גבוהים של לחץ דם, גם באמצעות תרופות, מצמצם את הסיכון לדמנציה.

יש תרופות להורדת לחץ דם שנמצאו משמעותיות יותר לצמצום הסיכון לדמנציה,

ומומלץ לשוחח עם הרופא המטפל בעניין זה.

10. השמנת יתר:

אנשים במצב של השמנת יתר באמצע החיים בעלי סיכון מוגבר לדמנציה.

המדד של היקף מותניים נמצא קשור לסיכון מוגבר לדמנציה וירידה קוגניטיבית.

השמנת יתר שכיחה יותר בקרב אנשים שאינם פעילים גופנית, וקשורה לסוכרת ויתר לחץ דם הגורמים גם למחלות לב- ריאה, וייתכן שקשר זה מהווה רקע להשפעה של השמנת יתר.

יש מה לעשות: ירידה של 2 ק"ג נמצאה קשורה לשיפור ביכולות קוגניטיביות אף לאחר חצי שנה,

גם אם הירידה לא שינתה את הסטטוס של השמנת יתר באופן כללי.

שיפורים אלו היו משמעותיים יותר בקרב אנשים שעסקו בפעילות גופנית או שינוי תזונתי בהשוואה לאנשים שעברו ניתוח  בריאטרי (ניתוח לקיצור קיבה).

בנוסף, סטיגמה כלפי אנשים עם השמנת יתר קשורה לרמות גבוהות של קורטיזול, דלקת והשלכות בריאות שליליות, ואלו עלולות להגביר את הסיכון לדמנציה.

בואו נשבור את הסטיגמה ונפסיק לבייש אנשים עם השמנת יתר!

אגב, גם מצב של תת תזונה מגביר את הסיכון לדמנציה.

11. צריכת אלכוהול מוגזמת: 

כבר ב2020 הוגדר שמומלץ להימנע מצריכת אלכוהול מוגזמת.

צריכה מוגברת של אלכוהול קשורה בסיכון מוגבר לדמנציה וירידה ברורה בנפח החומר האפור במוח,

כפי שנצפה בבדיקות הדמיה.

יש מה לעשות: צריכת אלכוהול מתונה (וסבירה) לשבוע מתייחסת ל:

בערך 500 מ"ל של וודקה/ ג'ין/ טקילה/ רום/ ליקרים דומים או

5 כוסות יין או 5 בקבוקי בירה (בריכוז 5%).

12. ניתוק חברתי: 

יש סיכון מוגבר לדמנציה בקרב אנשים שנמצאים בניתוק חברתי, שהוגדר כמצב שאנשים חיים לבדם,

פוגשים חברים או בני משפחה פחות מפעם בחודש ולא משתתפים בפעילות קבוצתית שבועית.

בדידות הינה שונה, אך קשורה לניתוק חברתי,

משום שמתייחסת לפער בין הציפיות של האדם לקשרים חברתיים לבין הקשרים שיש לו בפועל.

אדם שמנותק חברתית אינו בהכרח חווה בדידות.

קשרים חברתיים מכל סוג נמצאו משמעותיים לבניית רזרבה קוגניטיבית, עידוד התנהגות בריאות מיטיבות וצמצום לחץ ומצבי דלקת בגוף.

ניתוק חברתי נמצא קשור לירידה בנפח החומר האפור באונות הקדמית והצידית במוח,

כמו גם אזורי מוח נוספים.

יש מה לעשות: השתתפות בפעילות חברתית, קבוצתית או יחידנית. אפילו פעם בשבוע.

13. זיהום אויר: 

יש קשר בין זיהום אויר לסיכון לדמנציה, ויש ממצאים המצביעים על איכות אויר טובה וצמצום הסיכון לדמנציה.

בסין חוק שהועבר למניעת זיהום אויר צמצם היקפי ירידה קוגניטיבית באנשים מבוגרים. 

במבט גלובלי העיר שיש בה את רמת זיהום האויר הנמוך בעולם היא מיאמי, פלורידה שבארה"ב.

יש מה לעשות: להעדיף לבלות זמן במקומות פתוחים ובאזורים שבהם זיהום האויר נמוך, תוך מעקב אחר נתונים זמינים של מצב האוויר.

14. ירידה בראייה (חדש): 

יש סיכון מוגבר לדמנציה עבור אנשים עם קטרקט שאינו מטופל או הסובלים מניוון העדשה על רקע סוכרת.

לא נמצא סיכון מוגבר לאנשים הסובלים ממחלת עיניים תלוית גיל AMD או מגלאוקומה.

יש מה לעשות: לטפל בשינויים בראייה, כולל בדיקות תקופתיות לגלאוקומה כבר מגיל 50.

לא להזניח, וללכת לרופא מייד כשמרגישים שיש שינוי בשדה הראייה או בחדות הראייה:

אלו אינם משתפרים מעצמם.

לירידה קוגניטיבית ישנם גורמי סיכון נוספים, כגון תזונה, דלקת חניכיים כרונית, שינה לקויה ועוד.

אולם, אין די ראיות מדעיות בשלב זה בכדי להגדירם כגורמי סיכון מובהקים לדמנציה,

ולכן הם אינם נכללים.

ארגון הבריאות העולמי פרסם ב-2019 הנחיות לאורח חיים המיועד לצמצום הסיכון לדמנציה.

מקובל כי הנחיות אלו תקפות גם אם טרם "התקבלו" לרשימת גורמי הסיכון.

בנוסף לכל ההמלצות שהוזכרו לעיל, מומלץ גם:

• העדפה לתזונה ים תיכוני

• מעורבות חברתית

• גירוי קוגניטיבי מאתגר במהלך החיים

למי שמעוניין לקרוא את המאמר המלא של העדכון מ-31.7.24: בקישור זה.

תזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.

תדברו איתי, ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.

בטח יעניין אותך גם:

ירידה קוגניטיבית קלה: מהי ומה אפשר לעשות

חידושם ועדכונים באבחון מחלת אלצהיימר

מהם סוגי הדמנציה?