איך לעשות העלאת זיכרונות היטב בדמנציה/ אלצהיימר

רק התחילו ההכנות לחגיגות ה-70 של המדינה, וכבר אפשר למצוא בעיתון וברשתות החברתיות שפע רב של נוסטלגיה.

העלאת זכרונות היא פעילות שרובנו עוסקים בה באופן מזדמן, בעיקר לקראת ימי הולדת,

אירועים משמעותיים במעגל החיים (בפרט של ילדינו), וחגים כמו יום העצמאות.

לרוב העלאת הזכרונות תהיה מלווה בהרגשה נעימה וחיובית, ונהנה משיחה ושיתוף אחרים בזיכרונותינו.

נוסטלגיה, לפי ויקיפדיה, תוארה לראשונה ע"י רופא ב-1688 ומתייחסת ל:

"געגועים והתרפקות אל העבר, על פי רוב תוך אידאליזציה של העבר".

תחילה התייחס המושג נוסטלגיה לכאבים נפשיים הנלווים לרצון של אדם לחזור למולדתו,

ובמשך הזמן קיבלה את המשמעות המיוחסת לה כיום.

עיסוק בנוסטלגיה לרוב מעורר בנו רגשות חיובייים של הנאה, התרפקות וגעגועים לזמנים/ מקומות/ חוויות הקיימים בזכרון שלנו כמהנים ומענגים, אף יותר מההווה שלנו.

בספרה המצוין "נפלאות הזכרון ותעתועי השיכחה", כותבת ניצה אייל על "אפקט פוליאנה":

נטייה להעדיף לשמור בזיכרון מידע שהוא חיובי בעיני הזוכר, ובמקביל לעצב סוף טוב לאירועי חיים שונים.

נראה שיש לכך קשר הדוק לנטייה שלנו להתרפקות על זיכרונות העבר.

לאנשים זקנים באופן טבעי יש מאגר גדול של זכרונות אישיים, חברתיים ולאומיים.

ע"פ הפסיכולוג הנודע אריק אריקסון משימה נפשית מרכזית בגיל הזיקנה היא יצירת "אחדות האני",

הנעשית בחלקה ע"י העלאת זכרונות באופן פעיל ויצירת סיפור חיים אישי וקוהרנטי עבור כל אחד ואחד.

העלאת זכרונות היא גם פעילות מצוינת עם אנשים החולים בדמנציה/ אלצהיימר.

רבים טועים וחושבים שמטרת העלאת זכרונות עם אנשים החולים בדמנציה/אלצהיימר

היא לשפר או לשמר את הזיכרון שלהם.

לא ולא!

העלאת זכרונות מיועדת להיות חוויה נעימה ומהנה עבור האדם החולה בדמנציה/ אלצהיימר ועבור השותף לחוויה; בן משפחה, מטפל, חבר, שכן וכד'.

איך ליצור חוויה מהנה של העלאת זכרונות עם אדם החולה בדמנציה/ אלצהיימר:

1. לא לבחון את הזכרון של האדם עם בדמנציה/ אלצהיימר!

העלאת זכרונות היא פעילות מהנה לכל המשתתפים, אין לבחון אף אחד.

2. חשוב להימנע מלשאול שאלות:

האם אתה זוכר את, מי/ מה/ איפה/ מתי זה?, איך אתה לא זוכר?

אלא - התחילו עם מה שאתם זוכרים

אני זוכר ש... / את..... /מתי.... והמתינו למענה.

לרוב, לאחר "זמן התחממות", ככל שמתקדמים בהעלאת זיכרונות,

יש יותר זיכרונות שעולים אצל האדם החולה בדמנציה/ אלצהיימר.

3. גירוי מוחשי:

תמונה, חפץ, מוסיקה, אוכל – יעזרו מאד לעורר זכרונות בעניין.

אלבומי תמונות (מודפסים!) הם נהדרים לפעילות זו.

4. לאט:

הדו-שיח עשוי להתנהל יותר לאט, חכו, אל תקפצו מנושא לנושא או מפריט לפריט,

תנו לאדם לחוות ולהיות נוכח ברגע עם מה שכבר יש לפניו.

5. אל תתעקשו על דיוק הזיכרון

מה שחשוב הוא הסיפור ורגש הנלווה.

אם אירוע היה בדיוק כך או כך אינו משמעותי כעת, והתעקשות על כך עלולה לעורר רגשות שליליים.

6. תיהנו בעצמכם מהחוויה המשותפת

אל תצפו ל"תוצאות" או שינוי מהאדם החולה בדמנציה.

7. אם העלאת הזיכרונות מעוררת באדם עם דמנציה/ אלצהיימר תגובות שליליות, לחץ, חרדה, אי שקט וכד' - הפסיקו את הפעילות!

לא ניתן להסביר באופן הגיוני לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר שכדאי/רצוי להמשיך ושירגיש טוב בהמשך.

אפשר לנסות שוב לאחר יום –יומיים ברגישות המתבקשת וע"פ הכללים לעיל.

אתרים נוסטלגיה לאנשים שחיו בישראל מאז קום המדינה:

נוסטלגיה אונליין: אתר שופע כל מה שקשור לנוסטלגיה ישראלית, כולל השמעת רדיו – מומלץ!

: Nostalgia4u

אתר עם נוסטלגיה עדכנית יותר ומתייחס לכל העולם, עם דגש על ישראל

זמרשת: אתר העוסק בהצלת הזמר העברי המוקדם, כולל קטעי שמע.

ותזכרו -

זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.

תדברו איתי ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.

בוודאי יעניין אתכם:

מה לא לומר לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר

עשרה מיתוסים על דמנציה/ אלצהיימר