מדע, פוליטיקה ותרופות: מאחורי הקלעים של מחקר אלצהיימר

לאחרונה פורסם ספר חדש הקורא תגר על הנחות יסוד בזיהוי ואבחון אלצהיימר,

ולמעשה על הפרדיגמה והתפיסה הבסיסית מהי בכלל מחלת אלצהיימר.

בספר "Doctored" של העיתונאי החוקר, צ'רלס פילר,

הוא מעמיק בשערוריית מחקר בנושא אלצהיימר, שהתגלתה בקיץ 2022.

או אז חוקרים חשפו חשדות כבדים למרמה מדעי סביב סוג מסוים של חלבון עמילואיד, שכונה aβ*56.

מידע על חלבון זה פורסם במאמר חשוב והיה הבסיס המדעי להמשך פיתוח תרופות לטיפול באלצהיימר.

המדענים שפרסמו את המאמר הבעייתי האמינו ש-aβ*56  הוא חלבון עמילואיד המצוי במוח שתורם משמעותית להתפתחות אלצהיימר.

במחקר המקורי שהציגו נטען שניתן למצוא קשר ישיר בין החלבון הזה לבעיות בזיכרון ובחשיבה,

לאחר הזרקתו לעכברים בניסויים.

אולם, בחקירה חוזרת נתגלה משהו מטריד:

התמונות המדעיות שנועדו להוכיח את קיומו של aβ*56  נראו "חשודות".

מבט מעמיק נראה שהמחברים המקוריים ערכו מניפולציות

(העתקה והדבקה של חלקים שונים בתמונה) כדי ליצור את הרושם שסוג החלבון הזה אכן קיים. 

בעקבות החשדות הללו הירחון המדעי #1 בעולם, שבו פורסם המאמר המקורי,

הודיע על הסרת המאמר וקרא לבדיקה מחדש.

כך שזאת שערורייה של ממש.

למה השערורייה כל כך משמעותית?

קשה לשער כמה מיליוני הדולרים הושקעו במחקר בכיוון זה ובפיתוח תרופות לסילוק משקעי החלבון הזה.

קשה להעריך כמה שנים בזבזו חוקרים ברחבי העולם בניסיונות לצמצם את צברי חלבון זה בהנחה שיביא לפריצת דרך בטיפול באלצהיימר, ולא....

מה העניין עם משקעי חלבונים במוח? 

חלבונים עמילואיד-בטא נוצרים באופן טבעי כחלק מהתפקוד של תאי העצב (ותאים אחרים בגוף).

הצטברויות והיווצרות משקעים של חלבונים אלו זוהו כבר ע"י

ד"ר אלצהיימר עצמו (לפני יותר מ-100 שנה!) כאחד הסממנים הפתולוגיים של מחלת אלצהיימר.

כיום ישנן בדיקות שונות שמאפשרות למדוד את רמות החלבונים הללו ולזהות משקעים חריגים במוח, העלולים ללוות שינוי קוגניטיבי ואלצהיימר.

אבל - חשוב לדעת שאין התאמה מלאה בין נוכחות משקעים חלבוניים אלו במוח ובין תסמינים של אלצהיימר.

אי ההתאמה זו בין התנהגות ותפקוד לבין הממצאים הפתולוגיים המוח

לאחר המוות הובהרו בבירור במחקר חשוב המכונה "מחקר הנזירות".

מהו "מחקר הנזירות" ?

"מחקר הנזירות" הוא מחקר אורך מ-1991 עד 2002, ובו השתתפו 678 נזירות בארה"ב.

בתחילת המחקר גילאי המשתתפות היה 75 – 102 (עם גיל ממוצע 82).

בנוסף למידע רופאי שגרתי הנאסף במחקר, כל המשתתפות תרמו את המוח שלהן לניתוח לאחר המוות.

מה מיוחד במחקר זה? 

במחקר זה ההשפעות הסביבתיות נוטרלו באופן משמעותי היות

וכל המשתתפות חיו במהלך חייהן בסביבה משותפת.

כמו כן, לחוקרים היתה גישה למסמכים שתיעדו את חייהן בהיבטי רפואה,

הכנסה, תזונה, גישה לשירותי בריאות וכד'.

למשתתפות היתה היסטוריה אישית דומה בהתייחס למשפחה, חוויות חיים,

פעילות גופנית, היסטוריה תעסוקתית, צריכת אלכוהול ועישון,

רשת ותמיכה חברתית, משמעות בחיים וכד'.

מעניין שהיה להן רקע השכלתי מגוון, חלקן עם תעודת תיכון וחלקן סיימו דוקטורט.

81% היו בעלות תואר ראשון, ו-89% עבדו כמורות במהלך חייהן.

הדמיון הרב ברקע הדמוגרפי ובאורח החיים של הנזירות

מצמצם את ההשפעות הפוטנציאליות של גורמים אלו על התפתחות מחלת אלצהיימר.

מידע רגשי, חברתי ורוחני

בנוסף למסמכים רפואיים, מבדקים תקופתיים וניתוח לאחר המוות של המוח,

המשתתפות נתנו לחוקרים גישה ליומנים אישיים כתבו, בעיקר במהלך בגרותן הצעירה.

יומנים אלו אפשרו השוואה של שינויים ביכולת שפתית בגיל צעיר לעומת גיל הזיקנה.

כל המשתתפות נתנו הסכמתן המלאה להיכלל בכל שלבי המחקר עד מותן,

ונאספו נתונים על קבוצה שבחלקה חוותה ירידה קוגניטיבית משמעותית

ובחלקה נותרה שמורה קוגניטיבית ותפקודית עד סמוך למותה.

תרומת מוח: תרומה משמעותית למדע

מאפיין חשוב וייחודי למחקר זה הוא תרומת המוח של הנזירות,

שחלקן הציגו שינויים קוגניטיביים בחייהן וחלקן לא,

כך שניתן היה לערוך השוואה בין מוחות שנראו תקינים בחייהן

לבין מוחות שנחשבו כבר לא תקינים לפי הקליניקה בחייהן.

בניתוח לאחר המוות במוחות המשתתפות נמצאו מגוון ממצאים: 

כגון מוח שהיו בו הרבה משקעי פתולוגיים או אוטמים רבים בכלי הדם או

מוח שהיה כמעט ללא ממצאים פתולוגיים.

מה ניתן ללמוד ממחקר הנזירות על אלצהיימר?

1. בניתוחים לאחר במוות של מוחות המשתתפות במחקר נמצא קשר חלש

בין משקעי חלבוני עמילואיד בטא וסבכים נוירו-פיברליריים,

המאפיינים מחלת אלצהיימר, לבין תסמינים קליניים.

8% מהמשתתפות עם ממצאים פתולוגיים משמעותיים מאד לא הציגו כלל

שינויים ביכולות קוגניטיביות בהיותן בחיים.

2. הופעה קלינית של דמנציה מסוג אלצהיימר מושפעת ממספר גורמים,

ביניהם מיקום השינויים הניווניים במוח.

לדוגמה, נראה שאוטמים קטנים בחומר הלבן של המוח מתבטאים יותר בקשיים תפקודיים בחיי היום יום.

3. לאחר שבץ מוחי יש סיכוי משמעותי יותר למחלת אלצהיימר (לצד דמנציה מסוג וסקולרי).

למספר רב של משתתפות היתה דמנציה מעורבת,

כלומר גם מחלת אלצהיימר וגם דמנציה וסקולרית.

ככל הנראה יש השפעה של מחלות רקע,

בפרט מחלות המחוללות שינויים בכלי הדם בכל הגוף,

כך שהסימנים הקליניים של אלצהיימר מופיעים מוקדם יותר או ביתר שאת.

מה יכול להיות גורם מתערב להתפתחות אלצהיימר?

רזרבה קוגניטיבית הוצעה כגורם המשפיע על הופעת שינויים קוגניטיביים

בהיעדר שינויים פתולוגיים מובהקים, ובפרט יכולת שפתית בגיל צעיר.

הארגון הלאומי לבריאות בארה"ב מגדיר רזרבה קוגניטיבית:

"יכולת המוח לביצועים קוגניטיביים טובים מהמצופה

בהתייחס לשינויים במוח במהלך החיים, פגיעת ראש או מחלה".

 איך כל זה קשור לטיפול האלצהיימר כיום?

מחקר על אלצהיימר וסוגי דמנציה מערב המון (המון) כסף,

פוליטיקה ויוקרה לצד רצון להקל על חולים ומשפחותיהם.

לדוגמה, ארגון אלצהיימר האמריקאי מוכר בהיותו בעל אוריינטציה תרופתית דומיננטית.

ב-2021 הארגון דחף ותמך באישור התרופה "Aduhelm", בניגוד לחוות דעת מקצועיות,

ביניהן של איגוד הגריאטריים האמריקאי.

כ-1/2 שנה לאחר האישור הראשוני בוטל האישור לתרופה

בשל בעיות בהתנהלות חלק מחברי הוועדה המאשרת,

ניגודי עניינים והיעדר ראיות מספקות לבטיחותה ויעילותה.

באופן כללי יש חילוקי דעות בעולם בנוגע לגישה הבסיסית למחלת אלצהיימר.

לדוגמה, התרופה החדשה "Leqembi" שהחלה לקבל אישורים

לשימוש ב-2024 עדיין אינה מאושרת לשימוש באוסטרליה.

באירופה תחילה סירבו לאשר את התרופה,

ובפברואר 2025 ניתן היתר תחת מגבלות מחמירות יותר ממדינות אחרות,

כגון ארה"ב, ישראל, איחוד האמירויות ועוד.

כיום, יותר ויותר מעבדות מחקר וחוקרים פונים לחיפוש אחר

מנגנונים חלופיים להבנת מה קורה במוח באלצהיימר.

ראוי לציין את העבודה של פרופ' מיכל שוורץ ממכון וייצמן,

כלת פרס ישראל, בחקר הקשר בין המערכת החיסונית והמוח,

ופרופ' רות יצחקי מאונ' מנצ'סטר בחקר הקשר לנגיף ההרפס לאלצהיימר.

בכל הנוגע למוח האנושי עוד רב הנסתר על הגלוי.

בתקווה שהשקעה במגוון ערוצי מחקר תקדם במהרה למענה ראוי לסובלים ממחלות הדמנציה.  

 ותזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה לא אומר שאין מה לעשות.

תדברו איתי ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.

בוודאי יעניין אותך גם:

מה למדתי מד"ר ג'ייסון קרלאווויש

 חידושים ועדכונים באבחון מחלת אלצהיימר

זה דמנציה/ אלצהיימר. מה עושים עכשיו?